המכניקה הגמישה: ריקוד התנועתיות של המפרקים
אם נכנסתם לסדרה הזו, כנראה פגשתם פעם את התחושה שמשהו שונה בגוף או במפרקים שלכם: תחושה שהמפרקים זזים יתר על המידה, הגוף מתקשה להחזיק את עצמו בפעילות יומיומית ממושכת, ואולי לפעמים גם משהו 'בורח' לרגע מהמקום.
יתכן שאתם שואלים את עצמכם אם התחושות האלו משותפות לכל האנשים, אלא שהם לא מפונקים וממשיכים בכל זאת כרגיל, ויתכן שדווקא הרגשתם שמשהו השתנה אצלכם בתקופה מסוימת, וביצעתם בירור רפואי שהותיר אתכם ללא מענה מספק שמסביר את הכאב המציק.
הפרעות גמישות יתר: חוסר יציבות מפרקית
פעמים רבות המצב הפיזיולוגי שמסביר את התמונה הוא בעצם מפרקים שמתפקדים בצורה לא מספיק יציבה ויעילה, מצב מוכר מאד כשברקע קיימות הפרעות גמישות יתר - מצב שגורם לחוסר יציבות במפרקים רבים בגוף.
הפרעות גמישות יתר זהו מושג מורכב הכולל בתוכו מונחים וקריטריונים שונים, עליהן תקראו בהרחבה בהמשך הסדרה. בפרק זה נתמקד בנקודה המרכזית הנובעת מהפרעות אלה: חוסר יציבות מפרקית, כללית או נקודתית, הגורמת לאותה תחושה מכאיבה או תנועתית ומאתגרת אותה תיארנו בפתיחה.
בפרק זה נסביר במילים פשוטות מה קורה לאותם מפרקים הסובלים מחוסר יציבות בזמן תנועה, כדי להבין מדוע הגוף שלכם משדר חוסר נוחות ולעיתים גם קליקים וקנאקים. לאחר שנכיר את המבנה שלהם ואת התנועתיות הרצויה, נוכל גם להבין מה קורה בזמן תנועה בלתי יציבה, ומה עלינו לעשות כדי לסייע לגוף לחזור לאיזון ולתנועה ללא כאב.
רגע לפני שנצא לדרך - חשוב להדגיש: המצב המתואר אינו מהווה בעיה רפואית, אלא נתון המאתגר את הגוף באופן כלל גופני או נקודתי*, הניתן לפיתרון באמצעות התנהלות המותאמת למבנה הייחודי של המפרק והרקמות.
*דוגמא נפוצה מאד לחוסר יציבות נקודתית, היא אזור האגן אצל נשים שעברו לידות וסובלות לאחר מכן תקופה ארוכה מכאב ואי נוחות לאור פעילות גופנית. מהות הבעיה ודרך הפתרון מקבילה לאופן הטיפול במפרקים תנועתיים כדלהלן, בדגש נקודתי על האזור הבעייתי.
כמו כן, לא כל מצב של גמישות יתר מלווה בחוסר יציבות מפרקית, כאב ואי נוחות. על ההבדל בין גמישות יתר להפרעות גמישות תוכלו לקרוא בפרק 'גמישות וכאב'.
מפרקים ותנועה
המפרקים הם בעצם נקודת מפגש בין שתי עצמות (או יותר). העצם עצמה היא מיקשה אחת ואין לה יכולת לזוז, והתנועה מתאפשרת בנקודת החיבור בין העצמות. נקודת החיבור התנועתית הזו היא בעצם מפרק.
כיצד מתאפשרת התנועה במפרק? בין העצמות המרכיבות את המפרק נמצאות רקמות חיבור שונות ושרירים. השרירים מניעים את המפרק וכך נוצרת תנועה, ורקמות החיבור (רצועות, גידים, מעטפות שרירים - פאשיה וסחוסים) מייצבות את המפרק ומונעות מהעצמות 'לברוח' ולהתרחק זו מזו בזמן התנועה.
בגוף ישנם סוגים רבים של מפרקים, ובכל אחד מהם המבנה והחיבור בין העצמות שונה: חלק מהמפרקים מורכבים מעצמות סמוכות זו לזו (כמו עצמות האגן) ומאפשרים רק תנועה מעטה, וחלק מהמפרקים מתחברים זה לתוך זה כמו פאזל תלת מימדי.
כדי להבין את זה ניעזר בהמחשה פשוטה: קחו יד אחת וסגרו אותה לאגרוף, ועם היד השנייה צרו צורה של קערה ועטפו איתה את האגרוף. זהו בעצם המבנה של מפרק טיפוסי (כמו הכתף או הירך).
בתמונה זו תוכלו לראות את מפרק הירך (צבוע באדום): החלק העליון של עצם הירך נכנס לתוך שקע ייעודי באגן. בתוך השקע הזה, הירך נעה לכיוונים שונים וכך מתאפשרת הנעת הרגל.
לא כל המפרקים בנויים בצורה זו, בגוף ישנם סוגים שונים של מבנים מפרקיים ולכל אחד מהם דרך התנועה המיוחדת שלו, חלקם יכולים לנוע באופן רחב וחלקם מאפשרים רק תנועה מצומצמת (כמו חוליות הגב).
באופן רגיל, ה'אגרוף' יושב בצורה יציבה וממורכזת עמוק בתוך ה'קערה'; ובהנעת המפרק האגרוף נע בתוך הקערה - כלומר העצמות זזות ומתרחקות מעט זו מזו.
כדי לשמור שהאגרוף לא יתרחק יותר מדי מן הקערה בזמן התנועה, המפרק עטוף ברצועות - מעין 'חגורות בטיחות' חזקות וקשיחות שמונעות תזוזה מוגזמת, הוא מרופד בסחוס ששומר על מרווח תקין בין עצמות המפרק, ומצויד בגידים שמחברים בין העצם לשריר. כל אלו הם בעצם רקמות חיבור.
מפרקים תנועתיים
עד כאן תיארנו את האופן בו פועל מפרק רגיל, שאינו סובל מבעיה כלשהי או מחוסר יציבות. לעומת זאת, מפרקים המאופיינים בחוסר יציבות מפרקית, אם בעקבות מצב מולד (כגון גמישות יתר מולדת) ואם בעקבות מצב משתנה (כגון פציעה, טראומה ואפילו לידה) - אינם מקבלים את ההגנה התנועתית המלאה בעת הנעת המפרק:
במפרק התנועתי, העצמות עטופות ב'חגורות בטיחות' שאינן מצליחות להגן על המפרק ולמנוע ממנו תזוזה עודפת. כלומר, רקמות החיבור שנמצאות סביב המפרק עשויות מחומר רך מהרגיל (במקרה של הפרעות גמישות), או שהרצועות מוארכות יתר על המידה (במקרה של פציעה או טראומה).
בעקבות כך, בזמן תנועה - ובמיוחד בתזוזה מהירה או קיצונית, העצמות המרכיבות את המפרקות מתרחקות זו מזו יתר על המידה, או אם נחזור להמחשה שלנו - ה'אגרוף' מחליק ויוצא באופן זמני מהמסלול הממורכז והבטוח שלו בתוך ה'קערה'.
בתמונה זו תוכלו לראות את מפרק הברך, כשהוא עטוף ברצועות (בתמונה צבען לבן), המהוות מעין 'חגורות בטיחות'. כאשר מקפלים את הברך, רצועות אלו שומרות על מנח תקין של עצמות המפרק ומוענות מהן לנוע באופן מוגזם, כלומר: שומרות על המסלול הבטוח שלהן בעת התנועה.
כעת, מה יקרה אם הרצועות ושאר רקמות החיבור אינן מספקות את ההגנה הנדרשת, ומאפשרות תנועה עודפת? מן הסתם, התחושה לא תהיה נעימה במיוחד…
התוצאה של ההחלקה הזו היא בדיוק אותה תחושה ש'משהו זז מהמקום' או 'לא יושב טוב' ואפילו כואב. אנשים רבים מתארים זאת כך: "הרגשתי כאילו הכתף שלי ברחה לרגע", "הרגל שלי יצאה מהמקום באמצע ההליכה" או "הלסת שלי נתקעה ויצאה בקליק חזק"... אלו ועוד הינם מצבים של תנועה עודפת במפרק, שעל הגדרתם המלאה תוכלו לקרוא בפרק הבא.
והכי חשוב: את הריקוד הזה ניתן לעצור!
הקליקים, התזוזות והתחושה שהאיברים 'זזים' מהווים עדות לכך שהמפרקים זקוקים לעזרה ולתמיכה אקטיבית. ברוב המוחלט של המקרים, אין בכך עדות לבעיה רפואית פעילה או מסוכנת מעבר לחולשה נקודתית או כלל גופנית של המפרקים*.
*כמובן, אין לראות בדברים תחליף לביצוע בירור רפואי במקרים של מעורבות תסמינים העשויים להעיד על מחלה, כגון מחלה דלקתית או ניוונית במקרים נדירים.
בעזרת תרגול תנועתי נכון, מדויק ומותאם במיוחד לגמישות או חוסר יציבות, נוכל ללמד את הגוף לעבוד בצורה מיוצבת, לבנות סביב המפרקים הרופפים "חגורת מגן" יעילה שתסייע להחזקה יציבה, ולהעניק לגוף את התמיכה לה הוא זקוק כדי לחיות עם הנתון של הגמישות בלי לפגוע באיכות החיים. רוצים להבין כיצד? המשיכו איתנו הלאה לפרקים הבאים.
כל מידע המועבר בכל דרך שהיא, אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי והינו בגדר המלצה בלבד!
בכל מקרה של כאב ולמטרות אבחנתיות, יש לפנות לרופא המטפל או לאיש מקצוע מוסמך.