האם הגמישות היא בעצם מולדת או מתפרצת בשלב מסוים?
בעצם, הגמישות הינה תכונה מולדת שמועברת באופן גנטי. עם זאת, סיפור הכאב בכלל לא חייב להיות מולד ונוטה להתפרץ באופנים שונים, כאשר בשטח ניתם להצביע על שני מסלולים עיקריים שונים:
המסלול שהחל מילדות: אלו שחוו כבר מילדות חולשה, התעייפות שרירים וכאבים עמומים. הם לעיתים נחשבו בעיני הסביבה ל"מפונקים" או "סתם מתלוננים", ועברו בירורים רפואיים שהסתיימו ללא ממצאים ממוקדים. אצלם האתגר התפקודי או הכאב רחשו תמיד מתחת לפני השטח, אך לרוב הגיעו לנקודת עומס משמעותית בשלב מסוים סביב גיל ההתבגרות או בעקבות לידה / תקופת סטרס.
המסלול שהתפרץ בפתאומיות: אלו שסחבו שנים ארוכות ללא שום הפרעה, חולשה או כאב משמעותיים. הם היו לעיתים קרובות שריריים, פעילים וחזקים, ועשו הכל מבלי לחשוב פעמיים. ופתאום, לאורך תקופה מסוימת, המערכת דרשה שינוי כיוון עם הופעתם של כאבים חריפים שהחלו באזור ממוקד, השפיעו על התפקוד, ובהמשך החלו "לנדוד" ולעבור הלאה לאזורים נוספים בגוף. מצד שני, בתשאול יסודי לרוב נגלה אצלם מוקדי קושי שהיו נוכחים במשך שנים, כמו סרבול, נפילת חפצים מהידיים, יציבה 'עקומה', עייפות שרירית לאחר מאמץ או בסוף יום ועוד.
האם סיפור הכאב והחולשה זהה אצל כל המאובחנים?
בכלל לא. סיפור הכאב משתנה באופן קיצוני וזוהי הסיבה העיקרית לחוסר הבהירות ששורר כיום סביב הסינדרום של גמישות יתר הכולל מצבים רפואיים שונים בתכלית:
המעורבות המערכתית משתנה מאד בין המאובחנים כאשר חלקם מציגים מעורבות קלה וחלקם בעיות מערכתיות מורכבות ומהותיות. כמו כן עוצמת הכאב והקושי התפקודי וכן שאר הסימפטומים יושפעו ממגוון נתונים, כמו מגדר, גיל, משקל, מצב רגשי וסביבתי, עיסוק בספורט, סף כאב ועוד.
באופן כללי עם השנים כאשר התסמינים אינם מטופלים ניתן לראות השפעה מורכבת יותר בתחומים השונים, כולל התגברות כאב ותסמינים מערכתיים אחרים.
כאן המקום לציין את השפעתו של הטיפול הפיזי-מכני ויעילותו להפחתת כאב ולהפחתה של תסמינים מערכתיים שונים (כמובן במידה ואינם בלתי הפיכים).