כאב ועומס מכני: התראת שחיקה מצטברת

במאמר הקודם הכרנו את מנגנון הכאב, שמטרתו להתריע לצורך הגנה על הגוף מפני סיכונים. הבחנו בין כאב ראשוני המעיד על סכנה מיידית לבין "כאב הגנתי" בו המוח מנסה למנוע נזק עתידי. 

בפרק זה נתייחס לאחת הסיבות הנפוצות לכאב בעולם של היום: כאבי שלד-שריר בעקבות עומס מכני.

מהו כאב שנגרם בשל עומס מכני? מדובר בנתון פיזי לחלוטין, אותו המוח מזהה ומאותת באמצעות כאב - למרות שהפעם לא מדובר בסיכון מיידי כפי שיוסבר בשורות הבאות. 

שימו לב: זוהי סיבה פיזית, אך היא אינה מעידה על בעיה רפואית. מדובר במצב של עומס שטרם גרם לנזק, אך המוח מזהה שזהו אינו המצב הרצוי ומבקש מאיתנו לבצע שינוי.

העולם המודרני וכאב

כיום, נתונים סטטיסטיים מעידים על אחוז גבוה מאד מאוכלוסייה (כ-80%!) הסובל מכאבים שלד-שריר: כאבי גב, צוואר, ברכיים, אגן ועוד. מחקרים רבים מתבצעים כדי לאתר גורמים ופתרונות, וכיום נפוץ מאד להתייחס לקשר גוף-נפש כגורם מרכזי.

במאמר זה נתייחס דווקא לפן פיזי הקשור לעידן המודרני של המאה ה-21 בה אנו חיים:

בעולם של היום, שאינו מחייב את יושביו בפעולות מאומצות המחייבות כושר גופני גבוה באופן שגרתי (כמו כביסה בנהר), רבים האנשים שלא למדו מעולם כיצד עליהם לנהל את גופם ולבצע פעולות יומיומיות באופן יעיל עם חלוקת עומסים נכונה בין כל חלקי הגוף. 

בנוסף, לקויי יציבה שונים מתפתחים בעקבות חוסר מודעות או הנחיות שגויות, שחלקן מבוססות על פרסומות יופי למיניהן, כמו הכנסת בטן בכוח והשטחת קשת הגב המותנית ללא גיוס שרירי העכוז ורגליים.  

השינויים היציבתיים והפעילות הגופנית שמתבצעת בדרך שאינה יעילה, מפעילים על הגוף עומס מכני מוגבר - אזור מסוים בגוף מקבל עומסים גבוהים ביום יום באופן חזרתי. 

למשל: לאור עבודה לא יעילה של שרירי הרגליים והעכוז, הגב התחתון ייאלץ להתגייס באופן מוגבר לפעולות שגרתיות (כגון הליכה או הרמת חפצים כבדים), והעומס המכני הזה שחוזר על עצמו גורם לאחר תקופה לאיתותי כאב. 

עומס מכני ואיתותי כאב

מדוע העומס המכני גורם לאיתותי כאב? אם דיברנו על כך שהכאב מהווה התראה הגנתית מפני נזק - מהו הנזק שהמוח מזהה בעקבות העומס המכני ומתריע מפניו?

כאשר המוח חש בעומס מכני המופעל על הגוף, באמצעות החיישנים העדינים הטבועים בו הוא מבין כי המשך פעילות בדרך זו באופן חזרתי תגרום בטווח הרחוק לעומס מצטבר על הרקמות סביב המפרק (כמו לחץ מיותר שנוצר עקב עמידה תמידית עם ברכיים נעולות).

מעבר לכך, לעיתים העומס המכני גורם לפציעות קלות של קרעים מיניאטוריים ברקמה הפנימית, כאלו שהגוף מסוגל להתגבר עליהן באופן טבעי - אבל בגלל החזרתיות של העומס והפציעות הקטנות האלו, הגוף מתקשה להשתלט על הריפוי שלהן, וכך המוח מזהה בעומס המכני הזה איום ומגיב בכאב.

בעיה של כאב הנובע מעומס מכני מסוג זה אינה שייכת כיום לעולם הרפואה הקונבנציונלית של מחלות ופתולוגיות חריפות, ולכן כאשר ניגש לרופא הוא יחפש בגוף מחלה או פציעה של ממש אך לא יתייחס לממצאים הקשורים לעומס מכני. ואכן, העומס המכני הזה אינו בעיה רפואית כלל, ועל אף שהוא גורם לכאב - הוא ניתן לתיקון ברגע שנלמד להפעיל את הגוף בדרך שונה. 

כלומר, הצדק עם הרופא: כל עוד לא נוצר הנזק שמפניו המוח מבקש להתריע - לרופא אין מה לעזור. מצד שני, הצדק גם עם המטופל: כואב לו בגלל עומס מוגבר שמופעל על אזורים מסוימים בגוף, אבל אף אחד לא סיפר לו ששינוי תנועתי יכול להביא לריפוי הכאב המיוחל.

ואכן, פעמים רבות בצילום רנטגן ניתן לראות שינויי מנח שונים, שמבחינת עומס מכני יכולים להסביר הרבה על סיפור הכאב של המטופל, כגון הטיית אגן לצד אחד המעידה על עומס מוגבר המופעל על אזור מסוים בו 'במקרה' המצולם חש כאב. עם זאת חשוב להבין כי הטיה זו אינה בעיה מהותית, אלא בסך הכול עניין תנוחתי שאם ישתנה הבעיה תיפתר ועל כן היא לא תקבל התייחסות בפענוח הרשמי. עם זאת, הבעיה ה'קטנה' היא שאם אף אחד לא ילמד את המצולם כיצד לשנות מנח באופן עקבי, הוא יחזור תמיד להרגלי התנועה שגורמים לעומס מכני מוגבר, והמוח ימשיך לשלוח איתותי כאב כדי לגייס את הגוף לשינוי.

איך אדע אם הכאב שלי נובע מעומס מכני?

כאב של עומס מכני מאופיין לרוב בהתגברות שלו במהלך היום או בעקבות פעילות גופנית. למשל, אם תמיד לקראת סוף היום הכאב מחכה לכם בפינה, או שאתם פוגשים בכאב לאחר פעילות גופנית פשוטה ושגרתית - זה המקום לחשוד בעומס מכני שמנהל את הכאב שלכם. 

אמנם, חשוב להבחין בין כאב כזה לבין כאב הנגרם לאור פעילות מאומצת, כמו אימון כושר עצים שגורם לכאבי שרירים מאוחרים באופן טבעי ובריא, שזהו תהליך פיזיולוגי של בנייה וחולף מאליו. לעומת זאת, כאב מכני הוא כאב 'מתריע' – הוא מופיע באזורים שנושאים בעול התנועתי בצורה לא יעילה, ואינו חולף עם מנוחה קלה אלא חוזר בכל פעם שנחזור על אותה פעולה שגויה.

רמז נוסף לעומס מכני הוא שינויי יציבה: עמידה על רגל אחת באופן קבוע, 'הישפכות' על הגב בישיבה, נעילת מפרקים ועוד. כאבים המלווים בשינויי יציבה עשויים להעיד פעמים רבות על עומס מכני שהגוף מתקשה לשאת.

אז מה עושים?

אם זיהיתם אצלכם מאפיינים של עומס מכני, כדאי מאד לגשת לאיש מקצוע המתמחה ביציבה ובתנועה, על מנת שיבחון אם קיימים אצלכם עומסים מוגברים על אזורים מסוימים בגוף. 

מטרת האבחון תהיה ללמד אתכם חלוקת עומסים יעילה בין מפרקי הגוף, וכך המוח יזהה כי אזור העומס המוגבר שמפניו ביקש להתריע קיבל את המענה והגוף זר להיות מוגן - מה שיגרום לו לעצור את איתותי הכאב ולאפשר לכם לחזור לחיים נטולי כאב, למשל: במקום 'להכניס בטן' כפי שדורשים תקני יופי שגויים, לומדים כיצד לאפשר למרכז הגוף (הליבה) לעבוד באופן טבעי עם שרירי הרגליים והעכוז. ברגע שהגוף לומד לעבוד כיחידה אחת, העומס שגרם לכאב מתפזר, והמוח 'מרפה' את האזעקה. 

לסיכום, אם אתם פוגשים בכאב המתגבר בעקבות פעילות גופנית, צאו לדרך עוד היום והתחילו ללמוד להפעיל את גופכם בצורה יעילה יותר. התנועה הנכונה תפחית מהגוף את העומס המכני ותספק למוח את ההגנה אותה הוא מבקש.

אם מעניין אתכם ללמוד עוד על העומס המכני ועל מצבים שעשויים להגביר אותו, כמו גמישות יתר או מפרקים שאינם יציבים במידה מספקת - עברו לפרק הבא.

אם תרצו לקרוא על סיבות מחשבתיות, פיזיולוגיות ורגשיות שעשויות לגרום למוח לזהות צורך מוגבר בהגנה על הגוף ולהגביר את איתותי הכאב - עברו לפרקים הבאים בסדרה.

כל מידע המועבר בכל דרך שהיא, אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי והינו בגדר המלצה בלבד! 

בכל מקרה של כאב ולמטרות אבחנתיות, יש לפנות לרופא המטפל או לאיש מקצוע מוסמך.