
במאמר הקודם הכרנו את מנגנון הכאב שנועד להתראה מפני סיכונים. הבחנו בין כאב המעיד על סכנה מיידית לבין "כאב מנגנוני", בו המוח מנסה למנוע נזק עתידי. בפרק זה נתייחס לאחת הסיבות הנפוצות ביותר לכאב באוכלוסייה: כאבי שלד-שריר בעקבות עומס מכני.
מהו כאב מעומס מכני? המוח שלנו מזהה מתי מופעל עומס מוגבר על אזור מסוים בגוף ומנסה למנוע נזק מצטבר. הוא מאותת לנו על כך באמצעות כאב. שימו לב: זוהי סיבה פיזית, אך היא אינה מעידה על בעיה רפואית. מדובר במצב של עומס שטרם גרם לנזק, אך המוח בחוכמתו מזהה שזהו אינו המצב הרצוי ומבקש מאיתנו לבצע שינוי.
כיום, נתונים סטטיסטיים מעידים על אחוז גבוה מאד מאוכלוסייה (כ-80%!) הסובל מכאבים שלד-שריר: כאבי גב, צוואר, ברכיים, אגן ועוד. מחקרים רבים מתבצעים להבנת סיבת הדבר וכיום מדובר רבות על קשר גוף-נפש סביב כאבים כגון אלה, אך כעת נרצה להתייחס לפן פיזי הקשור לעידן המודרני של המאה ה 21 בה אנו חיים:
בעולם של היום, שאינו מחייב את יושביו בפעולות מאומצות המחייבות כושר גופני גבוה באופן שגרתי (כמו כביסה בנהר), רבים האנשים שלא למדו מעולם כיצד עליהם לנהל את גופם ולבצע פעולות יומיומיות באופן יעיל עם חלוקת עומסים נכונה בין כל חלקי הגוף.
בנוסף, לקויי יציבה שונים מתפתחים בעקבות חוסר מודעות או הנחיות שגויות, שחלקן מבוססות על פרסומות יופי למיניהן, כמו הכנסת בטן בכוח והשטחת קשת הגב המותנית ללא גיוס שרירי העכוז ורגליים.
השינויים היציבתיים והפעילות הגופנית שמתבצעת בדרך שאינה יעילה, מפעילים על הגוף עומס מכני מוגבר - אזור מסוים בגוף מקבל עומסים גבוהים ביום יום באופן חזרתי. למשל: לאור עבודה לא יעילה של שרירי הרגליים והעכוז, הגב התחתון ייאלץ להתגייס באופן מוגבר לפעולות שגרתיות (כגון הליכה או סחיבת חפצים כבדים), והעומס המכני הזה גורם לאחר תקופה לאתותי כאב.
מדוע העומס המכני גורם לאיתותי כאב? אם דיברנו על כך שהכאב מהווה התראה הגנתית מפני נזק - מהו הנזק שהמוח מזהה בעקבות העומס המכני?
כאשר הגוף חש בעומס מכני, באמצעות החיישנים העדינים הטבועים בו מבין המוח כי המשך פעילות בדרך זו תגרום בסופו של דבר לנזק מתמשך (כגון שחיקת סחוס בברך בעקבות עמידה תמידית עם ברכיים נעולות).
בעיה של כאב הנובע מעומס מכני מסוג זה אינה שייכת כיום לעולם הרפואה, ולכן הרופאים לא ידברו אודותיה במהלך בירור רפואי לכאב. כל עוד לא נוצר הנזק עליו המוח מבקש להתריע - לרופא אין מה לעזור.
פעמים רבות בצילום רנטגן ניתן לראות שינויי מנח שונים, שמבחינת עומס מכני יכולים להסביר הרבה על סיפור הכאב של המטופל, כגון הטיית אגן לצד אחד המעידה על עומס מוגבר המופעל על אזור מסוים בו 'במקרה' המצולם חש כאב. עם זאת חשוב להבין כי בהטייה זו אין בעיה מהותית והיא בסך הכל עניין תנוחתי שאם ישתנה הבעיה תיפתר. הבעיה ה'קטנה' היא שאף אחד לא לימד את המצולם כיצד לשנות מנח באופן עקבי, והוא חוזר תמיד להרגלי התנועה שגורמים לעומס מכני מוגבר. ולכן המוח שולח איתותי כאב כדי לגייס את הגוף לשינוי מנח, אבל לאדם הכאוב הממוצע של שנות ה-21 אין את הידע כיצד להפחית את העומס ולהגן על הגוף כפי שהמוח מאותת.
כאב מסוג זה מאופיין לרוב בהתגברות שלו במהלך היום או בעקבות פעילות גופנית שגרתית. אם אתם פוגשים בכאב בסוף יום עבודה או לאחר ביצוע פעולות פשוטות – ייתכן שמדובר בעומס מכני.,
כאב של עומס מכני מאופיין לרוב בהתגברות שלו במהלך היום או בעקבות פעילות גופנית. למשל, אם תמיד לקראת סוף היום הכאב מחכה לכם בפינה, או שאתם פוגשים בכאב לאחר פעילות גופנית פשוטה ושגרתית - זה המקום לחשוד בעומס מכני שמנהל את הכאב שלכם.
חשוב להבחין בין כאב כזה לבין כאב הנגרם לאור פעילות מאומצת, כמו אימון כושר עצים שגורם לכאבי שרירים מאוחרים באופן טבעי ובריא, שזהו תהליך פיזיולוגי של בנייה וחולף מאליו.
לעומת זאת, כאב עומס מכני הוא כאב 'מתריע' – הוא מופיע באזורים שנושאים בעול היומיומי בצורה לא יעילה, והוא אינו 'עובר' עם מנוחה קלה אלא חוזר בכל פעם שנחזור על אותה פעולה שגויה.
אם אתם פוגשים בכאב שמתגבר בעקבות פעילות גופנית, כדאי לגשת לאיש מקצוע המתמחה ביציבה ובתנועה, על מנת שיבחון אם קיימים אצלכם עומסים מוגברים על אזורים מסוימים בגוף.
מטרת האבחון תהיה ללמד אתכם חלוקת עומסים יעילה בין מפרקי הגוף, וכך המוח יזהה כי אזור העומס המוגבר שמפניו ביקש להתריע קיבל את המענה והגוף זר להיות מוגן - מה שיגרום לו לעצור את איתותי הכאב ולאפשר לכם לחזור לחיים נטולי כאב, למשל: במקום 'להכניס בטן' כפי שדורשים תקני יופי שגויים, לומדים כיצד לאפשר למרכז הגוף (הליבה) לעבוד באופן טבעי עם שרירי הרגליים והעכוז.
ברגע שהגוף לומד לעבוד כיחידה אחת, העומס שגרם לכאב מתפזר, והמוח 'מרפה' את האזעקה.
לסיכום, אם אתם פוגשים בכאב המתגבר בפעילות גופנית שוטפת, צאו לדרך עוד היום והתחילו ללמוד להפעיל את גופכם בצורה יעילה יותר ותספק לגוף את ההגנה לה המוח מבין שהוא זקוק.
אם מעניין אתכם ללמוד עוד על העומס המכני ועל מצבים שעשויים להגביר אותו, כמו גמישות יתר או מפרקים שאינם יציבים במידה מספקת - עברו לפרק "כאב, מפרקים וגמישות".
אם תרצו לקרוא על סיבות מחשבתיות, פיזיולוגיות ורגשיות שעשויות לגרום למוח לזהות צורך מוגבר בהגנה על הגוף ולהגביר את איתותי הכאב - עברו לפרקים הבאים בסדרה.