כאב שקוף: מנגנון ההגנה שהופך לחידה
אם נכנסתם לסדרה הזו, כנראה גם אצלכם קיימת תחושה מתישה שמתלווה כמו צל לשגרה השוטפת: הגוף שלכם כואב, אתם 'נגמרים' מפעילות שגרתית - אבל אף רופא לא מצליח לשים את האצבע על הבעיה. צילומים יוצאים תקינים, בדיקות הדם חוזרות נקיות, ואתם נשארים עם התסכול.
בסדרה זו נתייחס לכאב הבלתי מזוהה הזה: נספר את סיפור ההתפתחות של הכאב, נבין מה מדליק אותו ונלמד מה ביכולתנו לעשות כדי לעזור לעצמנו לשפר את איכות החיים ולחזור לתפקוד מיטבי.
בראשונה נתייחס לקשר בין הכאב לנזקים בריאותיים, ונסביר מדוע הרפואה עשויה 'לפספס' את הכאב שלכם - והאמת? הרפואה לא בהכרח טועה, היא פשוט לא תמיד הכתובת הנכונה עבורכם.
בפרקים הבאים נתייחס גם לאפיונים שונים של הכאב שיעזרו לכם למפות מהו סוג הכאב שלכם ומהו הכלי היעיל ביותר לטיפול בו.
"דוקטור, כואב לי!"
כאשר מתעורר כאב משמעותי ומגביל, הנטייה של רוב האנשים תהיה לגשת לרופא, מי באופן מידי ומי לאחר שהכאב נמשך תקופה ארוכה ללא הטבה. זהו צעד אחראי ומתבקש: כאב עלול להעיד על בעיה רפואית, ולרופא ישנם הכלים לבחון האם הכאב מעיד על מחלה כלשהי, ולטפל בה באופן הטוב ביותר.
עם זאת, עלינו לזכור כי הרפואה הוכשרה לחפש נזקים ומחלות ולרפא אותם, וכיום עומדים גם לרשותה כלים מודרניים לאבחון מוקדם לצורך טיפול יעיל יותר; אך היא אינה מיועדת לזהות איתותים מקדימים שעשויים לרמז על התפתחות בעיה בחלוף הזמן.
כשאנו מגיעים לרופא עם תלונה על כאב, תפקידו לבדוק עם הכאב מעיד על נזק שעליו לטפל בו, ובמידה ונזק כזה נשלל - הרופא הרגיל סיים את תפקידו. זה לא מפני שהוא חלילה לא מעוניין לעזור, אלא משום שלא מדובר במצב שהוא הוכשר לסייע לגביו.
כלומר: לא תמיד הכאב קשור לבעיה רפואית כזו או אחרת, ובמקרה של שלילת קשר כזה - לרוב גם הפתרון לא נמצא תחת קורת הגג של עולם הרפואה.
אם אין בעיה או מחלה, למה כואב לי?
מנגנון הכאב הוא מנגנון מורכב מאד שחקר רב מתבצע לגביו. חלק ממנו קשור למערכות נוירופיזיולוגיות, פסיכולוגיות ועוד, אך יש בו גם חלק פיזיולוגי המשתייך לתפקיד ראשוני של הכאב.
חשבתם פעם למה בכלל קיים שדר של כאב מהמוח לגוף? האם השדר הזו נועד רק כדי לגרום לנו סבל וייסורים?
לאמיתו של דבר, הסיבה הראשונית להתעוררות כאב היא לצורך הגנה על הגוף. לדוגמא, במגע עם זרם מים רותחים - שדר הכאב מספר לנו שמדובר במצב של סכנה שעלול לגרום לכוויה, מה שגורם לנו להרחיק את היד ממקור החום באופן מידי. כלומר: הסיבה הראשונית לכאב היא כדי לאפשר לנו לעצור ולהתרחק ממצבים שמסכנים את הגוף.
מעבר לסיבה הפיזיולוגית הטהורה, מנגנון הכאב כולל מערכות מורכבות. לא נוכל להיכנס לכולן כעת, אך חשוב להבין שהמוח האנושי עומד על המשמר כדי למנוע סיכונים. הפרשנות של המוח למצבים שונים משפיעה באופן ישיר על חוויית הכאב: כאב יכול להתעורר מסיבות שאינן רק פיזיולוגיות, אלא מצבים שהמוח מפרש כ"סכנה" על בסיס ניסיון העבר.
לדוגמא, זיכרונות של מצבים מאתגרים בעבר עשויים לגרום למוח לשדר כאב אמיתי לחלוטין גם בהווה, בזמן בו שהוא מזהה רמזים דומים למציאות שגרמה לו לסכנה בעבר. המטרה של המוח נותרה הגנה: הוא מסיק שהמציאות הנוכחית עלולה להוביל לפגיעה, ולכן מאותת בכאב כדי למנוע את הישנות המצב. בדומה לכך, גם מצבי עומס רגשי או עומס מכני מתמשך עשויים לפתח תגובת כאב, שכן המוח מזהה את השחיקה המצטברת ומנסה לאותת לנו לעצור ולהתאים את ההתנהלות שלנו כדי להגן על הגוף. על כך נרחיב בפרקים הבאים.
כלומר: מנגנון הכאב נועד באופן ראשוני כדי להגן על הגוף ולהרחיק אותו ממקור סכנה, אך המוח האנושי עשוי לפרש מצבים שונים כמצבי סכנה פיזית גם כאשר אינם בהכרח כאלה.
אז הכאב הזה אמיתי או לא?
חשוב להבין: הכאב שמתעורר בעקבות מצב שאינו מסוכן באופן מידי - הוא כאב אמיתי לגמרי. לא מדובר בדמיון או מחשבה על כאב שאפשר פשוט 'להוציא מהראש', אלא לחוויה מוחשית בדומה לכאב שנגרם ממגע עם מים רותחים.
עם זאת, זה המקום לחזור לנושא בו פתחנו ולהבחין בין שני סוגי כאב:
כאב כתוצאה מבעיה רפואית: כאשר המוח מזהה גורם חיצוני (כמו חיידק) או פגיעה פיזית, הוא משדר כאב כדי להניע אותנו להחלמה או לטיפול רפואי מתאים.
לדוגמא, אם המוח מזהה פולש (כמו חיידק), הגוף מפעיל תגובה דלקתית כדי להילחם בו. תגובה זו, המלווה לעיתים בנפיחות וברגישות, מייצרת איתות של כאב שתפקידו להניע אותנו להעניק לגוף את המנוחה הדרושה לו להחלמה, ולפעמים גם לגשת לרופא כדי לקבל סיוע תרופתי או טיפול רפואי שיעזרו לגוף להתמודד עם הפולש או להפחית את הדלקת בצורה יעילה ומהירה יותר.
כאב כתוצאה מהערכת מצב של המוח (כאב מנגנוני): לפעמים הכאב נמשך למרות שאין פגיעה פיזית מיידית, ובבירורים רפואיים לא נמצאת סיבה לדבר. במצבים אלו, המוח משדר כאב על אף שלא קיימת פגיעה או סכנה מידית - כי הוא מזהה "סכנה" לשלמות הגוף בטווח הארוך:
לעיתים מדובר בפרשנות על בסיס סיכון בעבר, או במצב של עומס רגשי שהמוח מפרש כסכנה פיזית, ולעיתים המוח מזהה עומס מכני שעלול להוות סכנה בעתיד במידה ויימשך לאורך זמן. פעמים רבות מדובר בסנסיטיזציה - מצב של עוררות יתר של מערכת תפיסת הכאב לאיתותים קלים (על כל אחד מהאפשרויות האלו תמצאו הרחבה בפרקים הבאים).
בכל מקרה, המוח שלנו לא טועה: הוא משדר כאב כאמצעי הגנה, כדי למנוע מאיתנו להמשיך להעמיס על הגוף ולהוביל אותו לשחיקה מיותרת. נחנו במוח חכם מאד שלא מייצר כאב סתם, אלא משדר כאב כדי להבטיח שהגוף יישאר מוגן ושמור - דרך איתותי כאב שיגייסו אותנו למערכה.
אלא שלפעמים סיבת הכאב היא לא זאת שחשבנו, ואז התסכול גדול: אין לנו מושג מה הכאב הזה רוצה מאיתנו, ושדר הכאב נמשך ונמשך כי המוח לא מזהה שסיפקנו לגוף את ההגנה אותה ביקש. ההתרוצצויות הרפואיות לא מביאות לשום מקום כי אכן אין כאן סכנה מיידית אלא נתונים אחרים שעלינו להכיר.
ההבנה מה עומד מאחוריו ומה גרם למוח להערכת המצב שגרמה לכאב היא גם זו שתוכל להביא אותנו לפתרון דרך התנהלות מותאמת שתספק לגוף את ההגנה שהמוח ביקש להשיג עבורו.
לסיכום, מה עושים?
אם מתעורר כאב משמעותי ועקבי, הצעד האחראי הראשון הוא בירור רפואי כדי לשלול גורם המצריך טיפול. במידה והבירור חזר "תקין" – זוהי תשובה משמחת המעידה שב"ה הכאב שלכם לא מספר על גורם סיכון פיזי דחוף. כעת, עליכם להבין מהי סיבת הכאב שלכם ולמצוא את הדרך המעשית שתספק למוח את ההגנה שהוא מבקש.
עברו לפרקים הבאים כדי לקרוא על סיבות אפשריות לכאב ונסו לזהות את עצמכם באחד או יותר מהאפיונים. קחו בחשבון שפעמים רבות מעגל הכאב מזין את עצמו דרך גורמים שונים במקביל, ולכן אל תתבלבלו אם תמצאו את עצמכם בכמה פרקים.
לאחר שזיהיתם את האפיון הרלוונטי עליכם, תוכלו לעבור לסדרה הספציפית שמתייחסת לגורמים הרלוונטיים אליכם, להרחיב את הידע שלכם לגביהם ולמצוא כלים והכוונה לפתרונות מעשיים.