כאב שקוף: מנגנון ההגנה שהופך לחידה
אם נכנסתם למדריך הכאב הזה, כנראה גם אצלכם קיימת תחושה מתישה שמתלווה כמו צל לשגרה השוטפת: הגוף שלכם כואב, אתם 'נגמרים' מפעילות שגרתית - אבל אף גורם לא מצליח לשים את האצבע על הבעיה. צילומים יוצאים תקינים, בדיקות הדם נקיות, ובטיפולי רפואה משלימה אולי אומרים לכם ש'משהו לא במקום' ומטפלים בהתאם - אבל בסופו של דבר הכאב חוזר ואתם נשארים עם התסכול.
בסדרה זו נתייחס לאותו כאב בלתי מזוהה: נספר את סיפור ההתפתחות של הכאב, נבין מה מדליק אותו ונלמד מה ביכולתנו לעשות כדי לעזור לעצמנו לשפר את איכות החיים ולחזור לתפקוד מיטבי.
בראשונה נתייחס לקשר בין הכאב לנזקים בריאותיים, ונסביר מדוע הרפואה עשויה 'לפספס' את הכאב שלכם - והאמת? הרפואה לא בהכרח טועה, היא פשוט לא תמיד הכתובת הנכונה עבורכם.
בפרקים הבאים נתייחס גם לאפיונים שונים של הכאב שיעזרו לכם למפות מהו סוג הכאב שלכם ולהכיר את הכלי היעיל ביותר לטיפול בו.
"דוקטור, כואב לי!"
כאשר מתעורר כאב משמעותי ומגביל במשך תקופה, הנטייה של רוב האנשים תהיה לגשת לרופא, מי באופן מידי ומי לאחר שהכאב נמשך תקופה ארוכה ללא הטבה. זהו צעד אחראי ומתבקש: כאב עלול להעיד על בעיה רפואית, ולרופא ישנם הכלים לבחון האם הכאב מעיד על מחלה כלשהי, ולטפל בה באופן הטוב ביותר.
הרפואה הוכשרה לחפש נזקים ומחלות ולרפא אותם, וכיום עומדים לרשותה מגוון כלים מודרניים לאבחון מוקדם ולטיפול יעיל במחלות רבות; אך עם זאת מדובר באבחון לבעיות רפואיות ולא באבחון מניעתי או טיפול בכאב מורכב.
לכן, כשאנו מגיעים לרופא עם תלונה על כאב, תפקידו לבדוק עם הכאב מעיד על נזק שעליו לטפל בו, ובמידה ונזק כזה נשלל - הרופא הרגיל סיים את תפקידו. זה לא מפני שהוא חלילה לא מעוניין לעזור, אלא משום שלא מדובר במצב שהוא הוכשר לסייע לגביו.
במילים אחרות: לא תמיד הכאב קשור לבעיה רפואית כזו או אחרת, ובמקרה של שלילת אבחנות רפואיות - לרוב גם הפתרון לא נמצא תחת קורת הגג של עולם הרפואה.
כאן המקום לציין תחום ספציפי הנקרא "רפואת כאב", המתאים למטופלים עם כאב כרוני שאין לו מענה רפואי, לרוב בשל חוסר הבנה מספקת של מקור הכאב. במקרים אלו הרפואה מחפשת את המענה שיפחית את הכאב, כמו זריקות ממוקדות לטיפול בכאב, תרופות לשיכוך כאב או להפחתת הגירויים העצביים הקשורים בו, כפי שיפורט בפרק 5.
אם אין בעיה או מחלה, למה כואב לי?
מנגנון הכאב הוא מנגנון מורכב מאד שחקר רב מתבצע לגביו. חלק ממנו קשור למערכות נוירופיזיולוגיות, פסיכולוגיות ועוד, אך יש בו גם חלק פיזיולוגי המשתייך לתפקיד ראשוני של הכאב.
חשבתם פעם למה בכלל קיים שדר של כאב מהמוח לגוף? האם השדר הזו נועד רק כדי לגרום לנו סבל וייסורים?
לאמיתו של דבר, הסיבה הראשונית להתעוררות כאב היא לצורך הגנה על הגוף. לדוגמא, במגע עם זרם מים רותחים - שדר הכאב מספר לנו שמדובר במצב של סכנה שעלול לגרום לכוויה, מה שגורם לנו להרחיק את היד ממקור החום באופן מידי. כלומר: הסיבה הראשונית לכאב היא כדי לאפשר לנו לעצור ולהתרחק ממצבים שמסכנים את הגוף.
מעבר לסיבה הפיזיולוגית הטהורה, מנגנון הכאב כולל מערכות מורכבות. מכיוון שהמוח האנושי עומד על המשמר כדי למנוע סיכונים, גם הפרשנות של המוח למצבים שונים משפיעה באופן ישיר על חוויית הכאב ועוצמתה: כאב יכול להתעורר מסיבות שאינן רק פיזיולוגיות, אלא גם בעקבות מצבים שהמוח מפרש כ"סכנה" מסיבות שונות.
לדוגמא, מצבי עומס רגשי או עומס מכני מתמשך עשויים לפתח תגובת כאב על אף שאין בהם סיכון מידי לגוף, מכיוון שהמוח מזהה את השחיקה המצטברת שאינה מיטיבה עם הגוף לטווח הרחוק, ומנסה לאותת לנו לעצור ולהתאים את ההתנהלות שלנו כדי להגן על הגוף. לרוב לאיתותים הגנתיים אלה תצטרף סנסיטיזציה - עוררות יתר של מערכת תפיסת הכאב, נושאים שלגביהם נרחיב בפרקים הבאים.
כלומר: מנגנון הכאב נועד באופן ראשוני כדי להגן על הגוף ולהרחיק אותו ממקור סכנה, אך המוח האנושי עשוי לפרש מצבים שונים כמצבי סכנה פיזית גם כאשר אינם בהכרח כאלה באופן מיידי.
אז הכאב הזה אמיתי או לא?
חשוב להבין: גם כאב שמתעורר בעקבות מצב שאינו מסוכן באופן מידי - הוא כאב אמיתי לגמרי. לא מדובר בדימיון או מחשבה על כאב שאפשר פשוט 'להוציא מהראש', אלא לחוויה מוחשית ממש, בדומה לכאב שנגרם ממגע עם מים רותחים.
זה המקום לחזור לנושא בו פתחנו ולהבחין בין שני סוגי כאב:
- כאב ראשוני כתוצאה מבעיה רפואית: כאשר המוח מזהה גורם חיצוני (כמו חיידק) או פגיעה פיזית, הוא משדר כאב כדי להניע אותנו להחלמה או לטיפול רפואי מתאים. לדוגמא, אם המוח מזהה פולש (כמו חיידק), הגוף מפעיל תגובה דלקתית כדי להילחם בו. תגובה זו, המלווה לעיתים בנפיחות וברגישות, מייצרת איתות של כאב שתפקידו להניע אותנו להעניק לגוף את המנוחה הדרושה לו להחלמה, ולפעמים גם לגשת לרופא כדי לקבל סיוע תרופתי או טיפול רפואי שיעזרו לגוף להתמודד עם הפולש או להפחית את הדלקת בצורה יעילה ומהירה יותר.
- כאב כתוצאה מהערכת מצב של המוח (כאב הגנתי): לפעמים הכאב נמשך למרות שאין פגיעה פיזית מיידית, ובבירורים רפואיים לא נמצאת סיבה לדבר. במצבים אלו, המוח משדר כאב על אף שלא קיימת פגיעה או סכנה מיידית - כי הוא מזהה "סכנה" לשלמות הגוף בטווח הארוך, בעקבות עומס מכני או רגשי ובשילוב עוררות יתר של המערכת. בפרקים הבאים נתייחס בהרחבה לגורמים השונים לכאב הגנתי.
בכל מקרה, המוח שלנו לא טועה: הוא משדר כאב כאמצעי הגנה, כדי למנוע מאיתנו להמשיך להעמיס על הגוף ולהוביל אותו לשחיקה מיותרת. נחנו במוח חכם מאד שלא מייצר כאב סתם, אלא משדר כאב כדי להבטיח שהגוף יישאר מוגן ושמור - דרך איתותי כאב שיגייסו אותנו למערכה.
אלא שלפעמים סיבת הכאב היא לא זאת שחשבנו, ואז התסכול גדול: אין לנו מושג מה הכאב הזה רוצה מאיתנו, ושדר הכאב נמשך ונמשך כי המוח לא מזהה שסיפקנו לגוף את ההגנה אותה ביקש. ההתרוצצויות הרפואיות לא מביאות לשום מקום כי אכן אין כאן סכנה מיידית אלא נתונים אחרים שעלינו להכיר.
ההבנה מה עומד מאחוריו ומה גרם למוח להערכת המצב שגרמה לכאב היא גם זו שתוכל להביא אותנו לפתרון, דרך התנהלות מותאמת שתספק לגוף את ההגנה שהמוח ביקש להשיג עבורו.
אז מה עושים?
אם מתעורר כאב משמעותי ועקבי, הצעד האחראי הראשון הוא בירור רפואי כדי לשלול גורם אבחנתי המצריך טיפול. במידה והבירור חזר "תקין" – זוהי תשובה משמחת המעידה שב"ה הכאב שלכם לא מספר על גורם סיכון פיזי דחוף. כעת, עליכם להבין מהי סיבת הכאב שלכם ולמצוא את הדרך המעשית שתספק למוח את ההגנה שהוא מבקש.
עברו לפרקים הבאים כדי לקרוא על סיבות אפשריות לכאב ונסו לזהות את עצמכם באחד או יותר מהאפיונים. קחו בחשבון שפעמים רבות מעגל הכאב מזין את עצמו דרך גורמים שונים במקביל, ולכן אל תתבלבלו אם תמצאו את עצמכם בכמה פרקים.
לאחר שזיהיתם את האפיון הרלוונטי עליכם, תוכלו לעבור לסדרה הספציפית שמתייחסת לגורמים הרלוונטיים אליכם, להרחיב את הידע שלכם לגביהם ולמצוא כלים והכוונה לפתרונות מעשיים.
כל מידע המועבר בכל דרך שהיא, אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי והינו בגדר המלצה בלבד!
בכל מקרה של כאב ולמטרות אבחנתיות, יש לפנות לרופא המטפל או לאיש מקצוע מוסמך.