המסכה המבלבלת: מיתוסים על גמישות
בפרק הקודם הכרנו את הגמישות ואת הסימפטומים המהווים איתותים של המוח המבקש הגנה על הגוף והמפרקים, והזכרנו כי זהו נתון משמעותי שעשוי להגביר את העומס המכני באופן כלל-גופני, ובעקבות כך גם איתותי הכאב מתגברים.
עבור אלה מביניכם שעדיין מתלבטים אם גמישות-יתר רלוונטית אליהם – אולי כי מצד אחד הם היו פעם גמישים אבל היום הם נוקשים ולא יכולים לזוז אפילו כמו אדם ממוצע, ואולי כי הסימפטומים שלהם אינם מובהקים והם אינם בטוחים עדיין אם עליהם לצעוד במסלול הלמידה התנועתית המותאם לגמישות או במסלול אחר – עבור כל אלה נועד הפרק הנוכחי. בשורות הבאות נתייחס לאמירות הנפוצות לגבי גמישות ונסביר מה המקום הנכון שלהן בתמונה.
"גמישות ואני? שני הפכים. השרירים שלי בטון"
אנשים נוטים לחשוב שנוקשות שרירית היא ההפך המוחלט מגמישות. לכן, אדם שמרגיש תפוס ואינו מסוגל כיום לטווחים מרשימים, עשוי לחשוב שהגמישות אינה רלוונטית לגביו, גם אם אי פעם בעבר היו לו טווחים כאלה וגם אם התסמינים שלו מזכירים מאוד סימפטומים של גמישות יתר.
אך האמת היא, שבגוף הגמיש נוקשות וגמישות מתקיימות יד ביד. כיצד זה ייתכן? את ההסבר המלא לחלק הזה תוכלו למצוא בפרק "מפרקים ותתי פריקות", אך את עיקרי הדברים נניח כאן בקצרה: מפרקים גמישים הסובלים מחוסר יציבות מספקת, צריכים לעבוד קשה מאוד כדי להחזיק את עצמם בכל פעילות שגרתית. הגוף צריך להגן על עצמו כדי להימנע מנפילות או תזוזות מוגזמות, וכחלק ממערך ההגנה הזה המוח מגייס "שומרים" בדמות שרירים, שעובדים קשה בלי הפסקה כפיצוי על חוסר היציבות. השרירים מתכווצים בחוזקה כדי לעצור את המפרק, וכך מתפתחת בהדרגה נוקשות ותחושה תמידית של שרירים תפוסים.
לכן, חשוב להבין שגם אם אתם מרגישים נוקשים ו"כבדים" – פעמים רבות מתחת לשרירים המאומצים מסתתרים מפרקים בלתי יציבים שמשוועים לעזרתכם: דרך השרירים התפוסים הגוף מאותת שהוא זקוק לסיוע בהחזקת הגוף הגמיש בצורה נכונה ויעילה יותר.
"אני גמיש בקטנה. לא גומי ולא סובל קיצוני"
רבים סבורים כי הפרעות גמישות יתר צריכות להיות מאובחנות ולקבל מענה מותאם רק בהתאם לעוצמת הסימפטומים המלווים את תמונת המצב. אם בילדותם הם לא היו הילדים שמצבעים בקלות תנועות קיצוניות שוב ושוב, או לחילופין אם תמיד היו פעילים, חזקים ושריריים וגם היום אינם סובלים באופן קיצוני – הם מסיקים שגמישות יתר אינה רלוונטית עבורם.
זהו מיתוס מבלבל, שכן הוא גורם לרבים לפספס אבחנה בגילאים בוגרים: גמישות יתר היא נתון מבני שמלווה את האדם כל חייו, אך בתקופת הילדות והנעורים המערכת מצליחה לעיתים קרובות "לפצות" על חוסר היציבות המפרקית. אצל חלק מהאנשים זה מתבטא בטונוס שרירי גבוה ופעילות אינטנסיבית שמסתירה את הגמישות, ואצל אחרים המערכת פשוט מצליחה להסתגל בדרכים שונות.
דווקא בגלל זה, רבים נוטים לפספס את האבחנה: האנשים שמרגישים "חזקים ושריריים" מניחים שהכוח השרירי שלהם מוכיח שהמפרקים שלהם יציבים, בעוד שאלו שלא היו "גמישים במיוחד" בילדותם מניחים שגמישות יתר היא פשוט לא המצב שלהם. בפועל, בשני המקרים, השרירים עובדים שעות נוספות כדי להחזיק את המפרקים במקום, מה שגורם להם להיות תפוסים ומתוחים יותר.
רק כשמגיעים לבגרות, לתקופות עומס או לשינויים באורח החיים, השרירים "מתעייפים" מהפיצוי, והתסמינים – שרחשו תמיד מתחת לפני השטח – פורצים החוצה. לכן, גם מי שלא היה "ילד גומי" וגם מי שהיה "החזק של הכיתה", יכול בהחלט לסבול מהפרעת גמישות יתר.
בין גמישות להפרעות גמישות: מה המהות?
לסיכום, עלינו להבחין בין גמישות יתר המהווה תכונה נטולת תסמינים, לבין גמישות יתר המלווה בחוסר יציבות מפרקית או בקושי תפקודי. גמישות יתר סימפטומטית היא זו שנכנסת תחת ההגדרה של הפרעות גמישות יתר, ולאו דווקא גמישות קיצונית.
כדי להבחין בין גמישות שמהווה כלי עזר לבין גמישות הדורשת התייחסות ומענה מותאם למניעת החמרה של הסימפטומים – פחות חשובה לנו עוצמת הסימפטומים (שכן העוצמה היא נתון שעשוי להתפתח עם השנים בהיעדר טיפול הולם), וגם לא כמות המפרקים הגמישים ומספר תעלולי הגומי שהגוף מסוגל לבצע.
מה שבאמת משנה זאת המהות: אם קיים כאב או חולשה לאחר מאמץ שגרתי, אם מתפתחים דפוסי תנועה ויציבה בלתי שגרתיים ובלתי 'מוחזקים', אם קיימת תחושה שהגוף נוקשה וחייב להחזיק את עצמו, וכמובן אם קיימת תחושת התפרקות - כל אלו מהווים רמזים לכך שהגוף הגמיש זקוק לעזרה.
הפרעת גמישות יתר אינה נמדדת ביכולת של הגוף שלכם להתקפל ולעשות שפגטים, וגם לא בתחושת קלילות ותנועתיות מדהימה מגיל צעיר – אלא באתגר היומיומי של הגוף לייצב את עצמו לאור חוסר היציבות המפרקית.
מתלבטים אם יש לכם גמישות יתר או לא? היכנסו ל"צ'ק ליסט המפרק הגמיש" שיעזור לכם לבחון באופן ראשוני את הגמישות המפרקית שלכם.
כדי להבין את משמעות הגמישות, את הדרך שבה היא משפיעה על הגוף, ואת מהות הטיפול הייחודי הנדרש כדי לסייע לגוף להתמודד ביעילות עם הנתון הזה – המשיכו לסדרת "גמישות יתר".
והעיקר, צאו לדרך! לימדו להרגיע את איתותי הכאב דרך טיפול יסודי בגוף הגמיש ובמפרקים הבלתי יציבים, והעניקו לגוף את מעטפת היציבות הבריאה לה הוא זקוק על אף ובגלל טווחי התנועה המוגברים.
כל מידע המועבר בכל דרך שהיא, אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי והינו בגדר המלצה בלבד!
בכל מקרה של כאב ולמטרות אבחנתיות, יש לפנות לרופא המטפל או לאיש מקצוע מוסמך.