
במאמר הקודם הכרנו את המושגים הבסיסיים הנלווים להכרה בנכות ונחשפנו להבדל בין תיקים רפואיים עם אבחנות סטנדרטיות לבין תיקים כרוניים שעלולים להיחשף למורכבות רבה בדרך להגשת הקצבה.
בחלק זה נתמקד במספר פרמטרים שמסבירים למה ההכרה בתיק הכרוני מורכבת יותר, ומתוך כך במה חשוב להתמקד כדי להצליח למרות הכל.
ישנם מקרים שונים בהם חובת ההוכחה על הירידה בכושר התפקודי והתעסוקתי חלה על התובע, זאת בעיקר כאשר המגבלה עליה מצביעה האבחנה הרפואית אינה חד משמעית ויכולה להתבטא במגוון דרכים, שלפעמים יגבילו את הפונה ולפעמים פחות. דוגמא נפוצה לכך היא מצבים של כאבי גב או מפרקים, שלפעמים יגרמו להשבתה תפקודית ולפעמים יאפשרו חיי שגרה כמעט רגילים.
במקרים כאלו, המשמעות היא שעל הפונה להוכיח מכל כיוון אפשרי באמצעות מסמכים שונים כי הבעיה ממנה הוא סובל משפיעה על איכות חייו באופן שמצדיק קצבה לאור ירידה בתפקוד היומיומי. כלומר, במהלך הגשת התביעה על הפונה לדעת בדיוק אלו מסמכים עליו להציג כדי שיהוו הוכחה מספקת, מה עליו לומר בצורה שתתקבל על דעת יושבי הועדה, ומה לא לומר כדי שלא יסיקו בטעות שמצבו סביר למדי.
הקושי הגדול יותר קיים כשמדובר בבעיות שקופות, כלומר כאלו שאין להן הוכחה רפואית מובהקת וחד משמעית (כמו בדיקות דם או צילומים), מה שגורם לכך שכל אדם המעוניין לעשות כסף קל על חשבון ביטוח לאומי יכול לטעון שהוא סובל מהן. לכן לתיקים מסוג זה ההתייחסות נוטה לחשדנות רבה, והמפסידים הם אלו שבאמת סובלים מאותם בעיות אך לא מצליחים להוכיח זאת ונותרים חסרי תפקוד, חסרי הכרה וחסרי תקציב לשיקום בסיסי.
שמעתם על המושג "ספר הליקויים" של הביטוח הלאומי? זהו ספר המתייחס להיבטים משפטיים שונים הקשורים בקצבת נכות, וכן כולל רשימות של סעיפים ספציפיים לאבחנות הרפואיות השונות ומדרג אותן בהתאם לחומרת הבעיה. לצורך דוגמא ראו צילום של סעיף 'פיברומיאלגיה':

כעת, מה יקרה אם מדובר בבעיה שאין לה הגדרה רפואית המופיעה בספר החוקים? החל מבעיה רפואית נדירה שאינה מופיעה בו עקב חריגותה, ועד כאב עז ומגביל שלא נמצא לו המקור ולא ידועה האבחנה שגורמת לו?
במקרים כאלו, לצערנו לקוחות הביטוח הלאומי עלולים ליפול בין הכיסאות ללא מענה הולם. חשוב שתבינו: גם אם תגרמו ליושבי הוועדות בביטוח הלאומי להאמין לסבל שלכם בלי כל ספק, אם אין לכם אבחנה רפואית ברורה שמסבירה את המצב - אתם בבעיה, משום שספר הליקויים לא מזכה בנכות על סמך כאב לבדו, אלא על סמך אבחנות ברורות. כאב כרוני מבודד הוא נתון שקשה מאוד להשגת קצבה.
הסיבה שאתם נחשפים כאן למורכבות הזו היא לא כדי לייאש אתכם אלא כדי לעזור לכם להצליח. חשוב להבין שמצבי כאב כרוני ומחלות שקופות הם "חיה אחרת" בעולם הבירוקרטיה, משום שהם נעדרי הוכחות פיזיולוגיות הניתנות לזיהוי ברור מול יושבי הוועדה וכן חסרי אבחנה ברורה המסבירה באופן מובהק את הירידה התפקודית.
לכן, מקרים כאלו דורשים אסטרטגיה מותאמת אישית ועבודת הכנה שונה לחלוטין מכל תיק רפואי רגיל. הגשה רגילה או שטחית במצבים אלו מסתיימת לרוב בדחייה, מה שעשוי להקשות על הכרה בנכות בהמשך (בשלב זה התהליך יהיה קשה יותר ועם סיכון גבוה לדחיות - אך עדיין זה לא הופך אותו לבלתי אפשרי).
אז איך בכל זאת עושים את זה נכון? מהו התהליך המעשי שחייבים לעבור כדי לבנות תיק מבוסס, וממה אתם חייבים להיזהר בדרך? על כך נרחיב בחלק ג' – לחצו כאן למעבר.